מזונות חשובים
- חוק השירותים הדיגיטליים יאסור על חלק מהמודעות הממוקדות, אך לא על כולן.
- החקיקה מכוונת גם לדברי שטנה ולמוצרים מזויפים.
-
הפרלמנט האירופי אישר רק טיוטת הצעת חוק עד כה.
הפרלמנט האירופי אישר טיוטת הצעת חוק לאיסור פרסומות ממוקדות, אבל היא לא נהדרת כמו שזה נשמע.
The Digital Services Act (DSA) מגביל את השימוש במידע רגיש מסוים לצורך מיקוד מודעות. זה גם מאפשר למשתמשים לבטל את הסכמתם למעקב ויכול לאלץ פלטפורמות כמו פייסבוק וטוויטר להסיר תוכן לא חוקי, דברי שטנה ועוד.הטיוטה אושרה עם 530 קולות בעד, 78 נגד ו-80 נמנעים, שזה הכי קרוב למפולת שאפשר לקוות. עם זאת, מומחי שיווק ואקדמאים אומרים שהחוקים המוצעים הולכים רחוק מדי, ולא מספיק רחוקים.
"חוק השירותים הדיגיטליים, שהחל ב-2020, אינו אוסר על הסף מודעות ממוקדות. הוא אוסר מיקוד מודעות על סמך נתונים 'רגישים' כמו נטייה מינית, דת וגזע", מאט וודה, מנכ"ל של חברת השיווק המקוון OptiMine, אמר ל-Lifewire בדוא"ל. "אז זהו מהלך פרטיות חשוב, אבל רק הולך כל כך רחוק מנקודת מבט של מעקב ומיקוד."
מודעות גרועות
תעשיית הפרסומות משתמשת בפרסום מעקב כבר שנים ונראה שהיא מרגישה זכאית להמשיך, אבל זה לא אומר שצריך. מומחה הטכנולוגיה, ג'ון גרובר, משווה את ההתנגדויות של תעשיית הפרסומות ל"משכונאות שתובעות כדי למנוע מהמשטרה לפעול נגד גל של פריצות."
אבל הגאות סוף סוף מתהפכת.חקיקה זו היא התחלה בשליטה בפרקטיקות הפולשניות של חברות פרסום כמו גוגל ופייסבוק, והפעלת שליטה מסוימת על מה שרשתות חברתיות יכולות לפרסם. נכון לעכשיו, החברות האלה שבסיסן בעיקר בארה ב עושות מה שהן רוצות, בכל מקום בעולם, ומתעלמות במידה רבה מההשלכות. אפילו קנס של מיליארד דולר הוא לא עניין גדול עבור הרמות האלה.
חוק השירותים הדיגיטליים, שהחל ב-2020, אינו אוסר על הסף מודעות ממוקדות.
על ידי חיפוש אחר הטכנולוגיה של מיקוד פרסומות בעצמה, אירופה יכולה לנתק את הפרקטיקות עוינות הפרטיות הללו מהשורש. זו בכל אופן התיאוריה.
"אם אתה מאמין ש'פרטיות' כוללת גם חסימת מודעות שממוקדות בהתבסס על מעקב אחר התנהגויות מקוונות, תחומי עניין או פעילות מקוונת אחרת של צרכנים, ה-DSA לא מונע שום דבר מזה", אומר Voda. "לדוגמה, אם אתה גולש מידע מקוון על 'החלפת עבודה; ואז מוצגות לך מודעות ממוקדות במחשב הנייד של החברה שלך על 'החלפת עבודה', המידע הפרטי (והרגיש מאוד) הזה ומיקוד מודעות עדיין יהיו משחק הוגן תחת אלה חוקים חדשים."
רחוק מדי, אבל לא מספיק רחוק
ניכר שאנו זקוקים לחקיקה כדי לשים את הטכנולוגיה הגדולה ברצועה במקום הגישה של הכל-נכנס-בשם-החדשנות עד עכשיו. החלק הקשה הוא לעשות את זה. טווח ההגעה של החברות הללו הוא כה עצום, עד שהחוקים המקומיים יורדים לעתים קרובות. במקום שלל חוקים קטנים וממוקדים יותר, ה-DSA מנסה לתקן יותר מדי בבת אחת ובסופו של דבר מבלבל דברים.
"הבעיה, והמקום שבו חברות טכנולוגיה יבקשו להילחם נגד הצעת החוק החדשה, היא שממשלות מתנהגות יותר כמו מסורים מאשר אזמלים", אמר אנדרו סלפק, פרופסור למדיה חברתית באוניברסיטת פלורידה, ל-Lifewire בדוא"ל.
"אנחנו צריכים עוד רגולציה טכנולוגית, אבל הצעת החוק המוצעת רחבה מדי", המשיך סלפק. "הצעת החוק תמנע מחברות טכנולוגיה להשתמש במידע רגיש כמו נטייה מינית או דת לפרסומות ממוקדות. אבל זה יכול לגרום לקבוצות כמו ארגוני צדקה קתוליים לא יוכלו ליצור מודעות המכוונות לבני קהילה קתולים, או ש-GLADD לא תוכל להשתמש במודעות ממוקדות כדי להגיע לצעירים אנשים להציע עזרה."
כשנכנסים יותר להצעות הצעת החוק, היא מתחילה להיראות מעט מפורקת. מדוע מודעות ממוקדות נכללות בשליטה על דברי שטנה, למשל? זה כמעט כמו שהמחוקקים מתייחסים ל-Big Tech כבעיה אחת ולא כבעיות רבות שמחלחלות לכל היבטי החיים.
"הצעת החוק תחייב גם חברות טכנולוגיה להסיר דברי שטנה", אומר סלפק. "אבל מי יקבע מהו דברי שטנה? חברות הטכנולוגיה? מדינות בודדות? הפרלמנט האירופי? האם דברי שנאה יהיו מוגבלים על ידי חוקים מקומיים, המאפשרים תכנים שונים במדינות שונות, או שחברות הטכנולוגיה יצטרכו לציית לדיבור השנאה המחמיר ביותר חוקים בכל מקום בעולם?"
יש עדיין הרבה שאלות לענות לפני שהצעת החוק תהפוך לחוק, אבל לפחות זו התחלה. ואחד די טוב בזה.
