מזונות חשובים
- לפי מחקר חדש, מאות אפליקציות המיועדות לשימוש על ידי ילדים מבקשות כל מיני מידע מיותר מהמכשירים שלהם.
- תומכי הפרטיות רוצים שחנויות אפליקציות יגדירו דרישות מחמירות כדי לזהות בקלות אפליקציות המיועדות לילדים ולאכוף הגבלות מתאימות.
- בינתיים, הם מציעים להורים לקחת את הזמן כדי לסנן את ההרשאות המבוקשות על ידי אפליקציות המשמשות את ילדיהם.
מפתחי אפליקציות חסרי מצפון עובדים סביב חוקים שנועדו להגן על הפרטיות המקוונת של ילדים, ודוחפים מספר הולך וגדל של אפליקציות פולשניות גם לחנות Google Play וגם לחנות האפליקציות של Apple.
Pixalate, פלטפורמת ניתוח להגנה על הונאה, פרטיות ותאימות, בחנה את מצב הפרטיות המקוונת של ילדים על ידי בדיקה מדוקדקת של למעלה מ-4,22,000 אפליקציות שלדעתם מיועדות לשימוש על ידי ילדים הן באפל והן ב-Google Play חנויות. המחקר שלהם מצא ש-68% מ-150 האפליקציות הפופולריות ביותר הרשומות בארה ב ו-70% מ-1000 האפליקציות המובילות לילדים, ש-Pixalate בדקה ידנית, שידרו מידע מיקום, בעוד ש-59% ביקשו רשות לגשת למידע אישי אחר.
"אפליקציות המכוונות לילדים גדלות במספרים, וזה די מדאיג שהרבה מהן חולקות [מידע מיקום] עם מפרסמים", אמר דימיטרי שלסט, מייסד ומנכ"ל חברת הפרטיות המקוונת OneRep, ל-Lifewire בדוא"ל. "אתה, כהורה, לא הולך לדעת כיצד ניתן להשתמש במידע הזה ולהשתמש בו לרעה."
ללא חסימות
The Children's Online Privacy Protection Act (COPPA) הוא חוק פדרלי בארה ב שנועד במיוחד להגן על הפרטיות המקוונת של ילדים. בניתוח שלהם, Pixalate גילה מקרים של אפליקציות שונות העוקפות את ההגבלות שהוגדרו על ידי COPPA.
"לפי [COPPA], ילדים מתחת לגיל 13 לא אמורים לאסוף את הנתונים שלהם", הסביר שלסט. "זה יוצר פרצה מסוימת עבור מפתחי אפליקציות שטומנים את ראשם בחול ומעדיפים שלא לשאול משתמשים על גילם."
כל משפחה צריכה לקבל מידע כדי להבין בצורה ברורה כיצד מטופלים בנתוני ילדיה…
עם זאת, מה שמטריד את שלסט הוא הגילוי ש-42% מהאפליקציות המיועדות לילדים מבקשות גישה למידע האישי של הילד, ולמעלה מ-9,000 מהן כביכול אין מדיניות פרטיות.
"זה בעצם אומר שאפליקציה אוספת נתונים אישיים של ילד, לא רק נתוני מיקום אלא גם כתובת אימייל, נתוני יומן, כתובות IP, מספר טלפון, שם פרטי ושם משפחה ועוד הרבה נקודות נתונים, אינו חושף כיצד ואיזה מידע נאסף, מאוחסן והאם הוא נשלח לתעשיית הפרסומות או משותף עם צדדים שלישיים מכל סיבה אחרת", אמר שלסט.
בראיון לוושינגטון טיימס, סטייסי פייר, סגנית נשיא בכירה של ה-Entertainment Software Rating Board (ESRB), אמרה כי צריכת הטכנולוגיה של ילדים השתנתה באופן דרמטי למדי מאז שהצעת החוק נכנסה לתוקף בשנת 2000.
למעשה, באותו מאמר, אחד ממחבריה של COPPA, הסנאטור אדוארד ג'יי מרקי, הסכים שהגיע הזמן לבחון מחדש את הצעת החוק. מארקי אמר שהוא וחבריו המחברים חוששים שהצעת החוק יכולה לספק הזדמנות אמיתית לחברות חסרות מצפון לנצל ילדים, אפילו כשהצעת החוק הוצגה, והוסיף כי הוא מאמין שהבעיה היא כעת "על סטרואידים."
החדשות הטובות הן שוועדת הסחר הפדרלית (FTC), האוכפת את ה-COPPA, נמצאת בתהליך של בדיקת יישומו.
It Takes a Village
לקחו צעד אחורה כדי להסתכל על התמונה הגדולה יותר, בתור תומכת צרכנים, שלסט חושבת שמגיע להורים שכל תשתית האפליקציות, כולל מפתחי האפליקציות, יחד עם חנויות האפליקציות, יהיו שקיפות יותר בזיהוי אפליקציות המיועדות עבור שימוש על ידי ילדים.זה, הוא מאמין, יכול לשמש אז כדי להחליט על דרישות הגיל, הפרטיות והאבטחה עבור אפליקציות כאלה.
מליסה בישופינג, מומחית לחקר אבטחת נקודות קצה ב-Tanium מסכימה ואומרת שבמקרים מסוימים, במיוחד עם טכנולוגיה ניידת, היכולות והטווח הרחב הופיעו מהר יותר מאשר ההבנה שלנו לגבי ההשלכות. כהורה למתבגר, ללמד את ילדה על ההשפעות של הנוכחות הדיגיטלית והשימוש בטכנולוגיה שלו היא נושא קבוע לשיחה בביתה.
"לפרטים המורכבים של אבטחת יישומים ומדיניות הפרטיות של חנות האפליקציות יש עוד דרך ארוכה לעבור כדי להפוך את המידע הזה לזמין בשפה פשוטה לאותם הורים שאינם עובדים בתעשייה", אמר בישופינג. "כל משפחה צריכה לקבל מידע כדי להבין במונחים ברורים כיצד מטופלים בנתוני ילדיה, ועלינו לצמצם את שלל החסמים לקבלת החלטות ממוקדות פרטיות טובות יותר עבור אלה שאינם מתמצאים בטכנולוגיה."
