התקני שמע שונים התומכים ב-Bluetooth יכולים להשתמש ב-codec שונים שגורמים להבדלים שונים בחיבור ובאיכות השמע. codec אחד מ-Qualcomm שמפורסם כחוויית "שמע באיכות דמוית תקליטור", נקרא aptX.
מטרת aptX (שאוית בעבר apt-X) היא לספק לציוד שמע את האמצעים לאיכות צליל טובה יותר ממה שקודקים אחרים יכולים להציע. מכשירים שעשויים להשתמש בו כוללים אוזניות, סמארטפונים, טאבלטים, מערכות סטריאו לרכב או סוגים אחרים של רמקולי Bluetooth.
aptX יכול לבצע העברות צליל טובות יותר על ידי הקטנת גודל הקובץ של האודיו לפני השידור מבלי להשפיע על איכות הצליל שלו.במילים אחרות, בהינתן אותו צינור רוחב פס שבו משתמשים קודקים אחרים, הוא יכול לסחוט יותר נתונים למכשיר ההאזנה, וכתוצאה מכך צליל באיכות טובה יותר.
המונח מתייחס לא רק לטכנולוגיה המקורית אלא גם לחבילה של וריאציות אחרות כמו Enhanced aptX, aptx Live, aptX Low Latency ו-aptx HD - כולם שימושיים בתרחישים שונים בתחום האודיו.
איך aptX בהשוואה ל-SBC
כברירת מחדל, כל מכשירי ה-Bluetooth צריכים לתמוך בקודק הסטנדרטי של קידוד תת-הפס (SBC) ברמת מורכבות נמוכה. עם זאת, ניתן להשתמש ב-codec אחרים כמו aptX יחד עם SBC, שנבנה רק כדי לספק איכות צליל סבירה.
SBC תומך בתדרי דגימה של עד 48 קילו-הרץ ובקצבי סיביות של עד 198 קילו-בייטים לשנייה עבור זרמי מונו ו-345 קילו-בייט לשנייה עבור זרמי סטריאו. לשם השוואה, aptX HD מעביר אודיו במהירות של עד 576 kb/s עבור קובץ 24 סיביות של 48 קילו-הרץ, מה שמאפשר להעביר נתוני אודיו באיכות גבוהה יותר מהר יותר.
הבדל נוסף הוא שיטת הדחיסה המשמשת עם שני קודקים אלה. aptX משתמש במה שנקרא אפנון דיפרנציאלי פולס-קוד אדפטיבי (ADPCM). "הפרש אדפטיבי" מתייחס לאיך ואיזה דגימת אודיו מועברת. מה שקורה הוא שהאות הבא נחזה על סמך האות הקודם, וההבדל בין השניים הוא הנתונים היחידים שהועברו.
ADPCM גם מחלק את האודיו לארבעה פסי תדר נפרדים שבסופו של דבר מספקים לכל אחד את יחס האות לרעש שלו (S/N), המוגדר על ידי האות הצפוי לרמת רעשי הרקע. הוכח כי ל-aptX יש S/N טוב יותר כאשר הוא עוסק ברוב תוכן האודיו, אשר בדרך כלל נופל מתחת ל-5 kHz.
עם aptX Low Latency, אתה יכול לצפות להשהייה של פחות מ-40 אלפיות השנייה, וזה הרבה יותר טוב מה-100-150 אלפיות השנייה של SBC. המשמעות היא שאתה יכול להזרים אודיו העולה בקנה אחד עם סרטון, ולצפות שהסאונד יתאים לסרטון ללא עיכוב רב כמו מכשיר שמשתמש ב-SBC.אודיו שנשאר מסונכרן עם הסרטון חשוב בתחומים כמו הזרמת וידאו ומשחקים חיים.
לשאר אלגוריתמי הדחיסה שהוזכרו לעיל יש גם שימושים משלהם. לדוגמה, aptX Live בנוי לתרחישים של רוחב פס נמוך כאשר נעשה שימוש במיקרופונים אלחוטיים. aptX משופר מיועד יותר ליישומים מקצועיים ותומך בקצב סיביות של עד 1.28 Mb/s עבור נתונים של 16 סיביות של 48 קילו-הרץ.
מה שכל זה מסתכם בשימוש במכשירים האלה הוא שאתה אמור להיות מסוגל לחוות צליל חלק וחד עם רמה גבוהה של פרטי שמע, ולהאזין לחומר באיכות גבוהה עם פחות שיהוקים ועיכובים.
aptX Devices
מכשיר מקור ה-aptX הראשון היה Galaxy Tab 7.0 Plus של סמסונג, אבל טכנולוגיית Qualcomm aptX נמצאת כיום בשימוש במיליוני מוצרי אלקטרוניקה ממאות מותגים.
תוכל למצוא את ה-codec המשמש בסאונד-ברים, טאבלטים, רמקולים ואוזניות המיוצרים על ידי חברות כמו Vizio, Panasonic, Samsung ו-Sony.
תוכל למצוא חלק מהמכשירים האלה באתר aptX Products של קוואלקום. משם, תוכל לסנן את התוצאות כדי להציג התקני aptX, aptX HD ו-aptX Low Latency.
הקודק הוא לא כל מה שחשוב
שימו לב לעובדה ש-aptX הוא רק codec וזה לא אומר שהאוזניות, הרמקולים וכו' יפעלו טוב רק בגלל שלא נעשה שימוש ב-SBC codec. הרעיון הוא שטכנולוגיית ה-Bluetooth עצמה היא מה שמשרת את היתרונות.
במילים אחרות, גם כאשר נעשה שימוש במכשיר aptX, לא יהיה שיפור מסיבי בהאזנה לקובץ שמע באיכות נמוכה או שימוש באוזניות שבורות; ה-Codec יכול לעשות כל כך הרבה עבור איכות השמע, והשאר נשאר עד נתוני הסאונד בפועל, הפרעות תדר, שימושיות המכשיר וכו'.
חשוב גם להיות מודע לכך שגם מכשיר ה-Bluetooth השולח וגם המקבל צריכים לתמוך בaptX כדי לראות את היתרונות, אחרת נעשה שימוש ב-Codec הפחות (SBC) כברירת מחדל, כך ששני המכשירים עדיין יוכלו לעבוד.
ניתן לראות דוגמה פשוטה אם אתה משתמש בטלפון שלך ובכמה רמקולים חיצוניים של Bluetooth. נניח שהטלפון שלך משתמש ב-aptX אבל הרמקולים שלך לא, או אולי הטלפון שלך לא עושה זאת אבל הרמקולים שלך כן. כך או כך, זה אותו דבר כמו לא להשתמש בו בכלל.
