192.168.1.4 היא כתובת ה-IP הרביעית בטווח שבין 192.168.1.1 ל-192.168.1.255. נתבי פס רחב ביתיים משתמשים לעתים קרובות בטווח זה בעת הקצאת כתובות למכשירים מקומיים. נתב יכול להקצות אוטומטית את 192.168.1.4 לכל מכשיר ברשת מקומית, או שמנהל מערכת יכול לעשות זאת באופן ידני.
הקצאה אוטומטית של 192.168.1.4
מחשבים והתקנים אחרים התומכים בהקצאת כתובות דינמית באמצעות DHCP יכולים לקבל כתובת IP באופן אוטומטי מנתב. הנתב מחליט איזו כתובת להקצות מהטווח שהוא מוגדר לנהל (נקרא מאגר DHCP).
לדוגמה, נתב שהוגדר עם כתובת IP מקומית של 192.168.1.1 שומר בדרך כלל על כל הכתובות שמתחילות ב-192.168.1.2 ומסתיימות ב-192.168.1.255 במאגר ה-DHCP שלו. הנתב מקצה בדרך כלל את הכתובות המאוגדות הללו בסדר עוקב (אם כי הסדר אינו מובטח). בדוגמה זו, 192.168.1.4 היא הכתובת השלישית בתור (אחרי 192.168.1.2 ו-192.168.1.3) להקצאה.
הקצאה ידנית של 192.168.1.4
מחשבים, טלפונים, קונסולות משחקים, מדפסות והתקנים אחרים מאפשרים הגדרה ידנית של כתובת IP. הטקסט 192.168.1.4 או המספרים 192, 168, 1, ו-4 חייבים להיות מקלידים למסך תצורת IP או Wi-Fi במכשיר. עם זאת, הזנת מספר ה-IP אינה מבטיחה שהמכשיר יכול להשתמש בו. נתב הרשת המקומית חייב להיות גם מוגדר לרשת המשנה שלו (מסיכת רשת) לתמוך ב-192.168.1.4.
בעיות עם 192.168.1.4
רוב הרשתות מקצות כתובות IP פרטיות באמצעות DHCP. הקצאת 192.168.1.4 למכשיר באופן ידני (תהליך הנקרא הקצאת כתובת קבועה או סטטית) אפשרי גם הוא אך לא מומלץ.
התנגשויות כתובת IP נוצרות כאשר שני מכשירים באותה רשת מקבלים אותה כתובת. לנתבים רבים של רשת ביתית יש 192.168.1.4 במאגר ה-DHCP שלהם כברירת מחדל, והם לא בודקים אם הוא הוקצה ללקוח באופן ידני לפני שמקצים אותו ללקוח באופן אוטומטי. במקרה הגרוע ביותר, לשני מכשירים ברשת יוקצה 192.168.1.4-אחד באופן ידני והשני באופן אוטומטי, מה שיוביל לבעיות חיבור כושלות עבור שניהם.
התקן שהוקצה באופן דינמי לכתובת IP 192.168.1.4 עשוי לקבל כתובת אחרת אם הוא נשמר מנותק מהרשת המקומית למשך פרק זמן ארוך מספיק. משך הזמן, המכונה תקופת חכירה ב-DHCP, משתנה בהתאם לתצורת הרשת, אך הוא לרוב יומיים או שלושה.גם לאחר תום חוזה החכירה של DHCP, מכשיר עשוי לקבל את אותה כתובת בפעם הבאה שהוא מצטרף לרשת, אלא אם כן גם למכשירים אחרים פג תוקפם של חוזי שכירות.
