מזונות חשובים
- אייפד אייר 2020 מציע מסך מפואר ומעבד מהיר, אבל הקינדל של אמזון זוכה בקריאה.
- הקינדל הוא תרגיל במינימליזם; הוא עושה דבר אחד ועושה אותו טוב.
- ל-Kindle Oasis יש מסך בגודל 7 אינץ' עם 300 PPI; הוא גדול מספיק כדי להציג טקסט לקריאה מבלי להיות גדול מכדי להחזיק ביד אחת.
בכל מידה, המפרט של ה-iPad Air 2020 שלי גבר על המעבד והתצוגה העלובים ב-Kindle Oasis המוביל של אמזון, אבל זה הקורא האלקטרוני שאליו אני פונה לרוב הקריאה.
טכנולוגיות המסך התקדמו עד לנקודה שבה טאבלטים הם מכשירים יוצאי דופן לרוב המטרות. האייפד הוא מנצח ברור לצפייה בסרטים או לגלישה באינטרנט. אבל מכונה חד פעמית עדיין מנצחת כשאתה רוצה להתרכז.
יש לי אפליקציית קינדל באייפד, וניסיתי לקרוא בה ספרים, אבל היא אף פעם לא עובדת. כשאני משתמש באייפד, אני נתון כל הזמן להסחות דעת כמו אימיילים והצורך לבדוק חדשות חדשות. לעומת זאת, הקינדל הוא "נווה מדבר" של רוגע בעולם טכנולוגי המתחרה על תשומת ליבי.
בבעלותי גם את ה-Kindle Oasis וגם את ה-iPad Air 2020 במשך כשישה חודשים ואני מעמיד אותם בראש בראש, אני לא יכול שלא להרגיש שה-Kindle הוא המכשיר הטוב יותר.
Kindle לעומת iPad
ספינת הדגל Kindle Oasis שבבעלותי מציעה שיפורים זעירים אך משמעותיים בהשוואה לדגמים קודמים. בבעלותי גם את ה-Kindle Oasis וגם את ה-iPad Air 2020 במשך כחצי שנה, ובראש בראש, אני לא יכול שלא להרגיש שהקינדל הוא המכשיר הטוב יותר.
ל-Kindle יש את היתרון כי מוטלת עליו המשימה לבצע עבודה אחת בלבד. זה פחות או יותר מתאים רק לקריאת ספרים מהאוסף העצום של אמזון. יש דפדפן אינטרנט פרימיטיבי, אבל הוא רק להוט לחיות מחדש את הימים האפלים והאטיים של 1993 ואת Netscape Navigator.
למרות, או אולי בגלל מגבלותיו, ה-Kindle מתפקד בצורה מבריקה במשימה היחידה שלו. ל-Kindle Oasis יש מסך בגודל 7 אינץ', שהוא גדול יותר מהדגמים הקודמים והוא פשוט גדול מספיק כדי להציג כמות הגונה של טקסט מבלי להיות גדול מכדי להחזיק ביד אחת. 300 PPI של המסך אומר שהטקסט מופיע בבירור.
גם למסך יש עכשיו טריק חדש ונחמד שבו התאורה האחורית שלו מתכווננת כדי לשנות את גוון המסך מלבן לענבר. התאורה האחורית המתכווננת היא סיבה מספקת כמעט לשדרג את ה- Kindle שלך בפני עצמו. זה הופך את הקריאה למתיחות ארוכות לחוויה הרבה יותר נעימה, והצבע החם יותר מקל על העיניים.
במובנים מסוימים, הקינדל לא השתנה הרבה מהגלגול הראשון שלו ב-2007. המסך היה אז פרימיטיבי, והוא עדיין תקוע בעידן של גווני אפור. המעבד מהיר יותר עכשיו, אבל היה לי הדגם הראשון, והוא היה בסדר גמור לפני 14 שנים. הקינדל עכשיו עמיד למים, אבל אני לא מכיר מישהו שקורא באמבטיה.
אייפד עושה הכל
לעומת זאת, ה-iPad Air 2020 מרגיש כמו קפיצה עצומה מעבר לדגם הראשון שיצא ב-2010. האייפד הראשון היה איטי, ואפילו צפייה בסרטים הייתה לפעמים חוויה מתסכלת. היבול האחרון של אייפד גם הרחיב את היכולות שלהם עד לנקודה שבה הם הפכו מסוגלים כמו מחשבים ניידים מן המניין כשהם מצוידים במקלדת הקסם של אפל לאייפד.
המספר המדהים של דברים שאתה יכול לעשות עכשיו עם אייפד, כל דבר, מעריכת סרטים ועד כתיבת רומן, הופך את הטאבלט הזה לטוב ביותר בשוק. עם זאת, כקורא אלקטרוני, האייפד נופל.
מסך ה-11 אינץ' הפריך והבהיר להפליא שהוא הגאווה והשמחה של האייפד פוגע בחוויית הקריאה. הנפלאות המוחלטת של המסך הזה גורמת לי לחשוב על תמונות ומתחננת שייגעו בי במקום לאפשר לי להתרכז בטקסט בעמוד.
מתוך הצעת ערך צרופה, ה-Kindle נראה במחיר מופקע בצורה מגוחכת. אואזיס בנפח 32 גיגה-בייט ללא פרסומות עולה 299.99 דולר. שילמתי פחות מפי שניים מהסכום הזה במבצע עבור ה-iPad Air 2020 עם נפח אחסון כפול, וזה מכשיר עם מיליון שימושים בהשוואה לזה של הקינדל.
הקינדל היה שווה את המחיר בקלות. ביליתי מאות שעות שאבדו בספרים בנווה המדבר באופן שמעולם לא יכולתי לחוות באייפד. כמובן, כשמגיע הזמן לעשות עבודה, האייפד מנצח בקלות. אני רק מקווה שאמזון לעולם לא תפסיק את קו הקוראים הייעודיים שלה בגווני אפור.
