ביקורת חרב/מגן פוקימון: שיא של שאננות

תוכן עניינים:

ביקורת חרב/מגן פוקימון: שיא של שאננות
ביקורת חרב/מגן פוקימון: שיא של שאננות
Anonim

שורה התחתונה

למרות ש-Pokemon Sword and Shield עושה מעט כדי לקדם את הזיכיון קדימה, זה עדיין הצצה מהנה לעולם הפוקימונים ב-Nintendo Switch. זה בשום אופן לא כותר חובה, אבל זה יכול להיות היכרות מצוינת לפוקימון עבור שחקנים חדשים שעדיין לא עייפו מאותה מכניקה מבוססת-תור שנכחה מאז האדום והירוק.

Pokemon Sword/Shield

Image
Image

רכשנו חרב/מגן של פוקימון כדי שהמבקר המומחה שלנו יוכל לבדוק ולהעריך אותו ביסודיות. המשך לקרוא לסקירת המוצר המלאה שלנו.

Pokemon Sword and Shield הם הכותרים הראשיים הראשונים של Game Freak לקונסולה ביתית, והציפיות היו גבוהות. לפני שהמשחק יצא בנובמבר, כבר היו מעריצים רבים מאוכזבים מה-Pokedex המוגבלת ומהאנימציות הממוחזרות, אבל האכזבות הגדולות ביותר הגיעו לאחר השחרור, עם מספר עצום של מכניקת משחק חסרת ברק ולופ משחקי ליבה שלא התפתח מאז 1998 למרות שחרב ומגן אולי לא המהפכה שחובבי פוקימון רצו, זה עדיין משחק מהנה עם דמויות חביבות שיצליחו לרתק אתכם למשך 30 שעות. כדאי גם לבדוק את רשימת משחקי הפוקימונים הטובים ביותר שלנו כדי לראות אם אחד מאלה מתאים לטעם שלך.

עיין בסיכום שלנו של משחקי התפקידים הטובים ביותר הזמינים ב-Nintendo Switch.

עלילה: נרטיב חסר היגיון

Game Freak, מה קרה? מה נתן לך השראה ליצור דמויות בשם סוורדוורד ושילברט? למה היריבה העיקרית שלי מרגישה כמו הדמות הראשית של הסיפור? מעטים האנשים שמשחקים פוקימון בגלל הסיפור המרתק שלו, אבל הנרטיב של Sword and Shield גרוע מספיק כדי כמעט להרוס את חווית המשחק.

החוט הסיפורי הראשי הוא שטותי במקרה הטוב ומבלבל במקרה הרע. יש נבואה על פוקימון מסוכן שהפך את העולם לחושך באמת, וזה בערך זה. שאר הדרמה נובעת מכך, ואני עדיין לא בטוח, אחרי כמה משחקי משחק, מה בדיוק היום האפל עושה לעולם ומדוע אנחנו צריכים לעצור אותו.

לאורך כל המסע שלך באזור Galar, תתקל במספר יריבים. יש את בדה, מארני, מנהיגי חדר הכושר, וכמובן, החבר הכי טוב שלך הופ. הופ רוצה להיות המאמן הטוב ביותר שהיה אי פעם, ואחיו הגדול הוא האלוף הבלתי מנוצח ליאון, שאי אפשר לנצח אותו. בכל פעם שתתקלו בדמויות עלילה, תיזכרו שהאלוף הבלתי מנוצח הוא, למעשה, בלתי מנוצח כי הוא לאון הבלתי מנוצח.

Image
Image

הופ, אחיו הצעיר של האלוף הבלתי מנוצח ליאון, יזכיר לך כל הזמן איך תעזור לו לנצח יום אחד את האלוף הבלתי מנוצח.הופ לגמרי לא מודע לכך שגם אתה, דמות השחקן, רוצה להיות אלוף גלאר, ולא אכפת לו. הוא בעצם בדיוק כמו גיבור אנימה שונן, שמאמין שכולם קיימים כדי לעזור להם להיות האדם הגדול ביותר אי פעם, חלומותיהם של כולם יהיו ארורים.

אבל מספיק עם הופ וליאון. יש גם את מארני ובדה. בדה הוא גם אידיוט, אבל הוא אידיוט עם עלילה מוצקה. אני לא אקלקל שום דבר, אבל אני מכבד את בדה על כך שהוא מתייחס אליך כמו יריבה ראויה.

בינתיים, מארני היא פנינה. היא יריבה עם בסיס מעריצים מביך, Team Yell, שמסתובבת בגלאר ומטרידה את המאמנים האחרים. לאורך כל הסיפור, אתה עוזר לה להיחלץ מהמצבים שצוות Yell שם אותה אליהם, ואתה לומד על האהבה מחממת הלב שמעצימה את הצעקות הבלתי פוסקות שלהם.

המנהיגים בחדר הכושר הם גם אנשים די כיפיים. אין בהם שום דבר עמוק או משכנע, אבל הם מעודדים אותך וגורמים לך להרגיש טוב. בסך הכל, כדאי שתתעלם מהסיפור ב-Sword and Shield, במיוחד כשמדובר בהופ וליאון, אבל אתה עלול למצוא את עצמך מעודד את שאר היריבים שלך.

זוהי הכניסה הראשונה לפוקימון שעלתה 60$ בהשקה, והיא גם כניסה עם אחד מזמני המשחק הקצרים ביותר וחוסר רציני בליטוש למשחק AAA.

משחק: ממכר ומהנה למרות כמה פגמים

אף פעם לא באמת נשאבתי למשחק פוקימון לפני כן, מכיוון שמצאתי שלולאת המשחקים המרכזית פשוטה מדי. ועדיין, הייתי מכור לפוקימון חרב. אני לא אעמיד פנים שזה המשחק הכי טוב ששיחקתי אי פעם או אפילו משחק הפוקימון הטוב ביותר, אבל יש משהו בחרב ומגן שתפס את תחושת הכיף.

חרב ומגן הוא עדיין משחק פוקימון: נצח על ידי שליטה בהתאמות מסוג בקרבות מבוססת-תור. חפש את הפוקימון עם הסטטיסטיקה הטובה ביותר. בבסיסו, Sword and Shield הוא רק עוד איזון מחדש של המשחק שיצא ב-1998. עם זאת, הוא לא שינה את הנוסחה שלו כי זה פשוט עובד.

אם מעולם לא שיחקת במשחק פוקימון לפני כן, תאהב את האתגרים הרכים של Sword and Shield.אם אתה ותיק, כנראה שגם אתה תאהב את זה. שיחקתי בפוקימון חרב וחבר שלי שיחק בפוקימון שילד, אז אני יכול להציע שתי נקודות מבט: זו של שחקן פוקימון די לא מנוסה (אני), וזו של שחקן פוקימון תחרותי (חבר שלי).

ראשית, אני אכסה את נקודת המבט של השחקן החדש. ברגע שניצחתי את הופ במשחק הראשון שלי, התמכרתי לטעם של הצלחה, ורצתי את המשחק כדי להרגיש את העומס של קרבות בחדר כושר הכי מהר והכי אינטנסיבי שיכולתי. לפני כל קרב בחדר כושר, החלפתי את הפוקימונים שלי כדי שהם יהיו אופטימליים לניצחון מול חדר הכושר הספציפי הזה. זה מנע ממני להחזיק מעמד, מכיוון שמשחק הפוקימון הזה נותן ניסיון לכל פוקימון בצוות שלך בכל פעם שאתה נלחם. החלפת פוקימון מפזרת את החוויה דקה למדי.

Image
Image

כל קרב בחדר כושר נעשה קשה יותר בהדרגה, כאשר חדר הכושר ה-8 הוא שיא הקושי הודות לקרבות כפולים מעוגלים היטב.להגיב עם המונים שלי גם במפגשים וגם בסוגים של הצוות שלי היה כיף גדול והצריך את תכנון האסטרטגיה שרציתי מאז שהתחלתי את המשחק.

אם אתה ותיק פוקימון, אתה תהיה המום מכמה יעילות ההתאמות של סוג ההתמודדות עם היריבים שלך. אם אתה בונה קבוצה מאוזנת ו"טוחן" על ידי השלמת הפוקדקס שלך, החוויה הקבוצתית תעלה בקרוב על רמת הצוות שלך עד לנקודה שבה קרבות בחדר כושר קלים להחריד. אתה צריך להגביל בכוונה את כמות הקרב שאתה עושה במשחק הראשי כדי לשמור על מראית עין של אתגר.

למרות זאת, הצורך המתמיד של המשחק הזה לתגמל את השחקן על הפעולות הקטנות ביותר מרגיש טוב ללא קשר לעקומת הקושי. אתה כל הזמן תרגיש מוטיבציה לג'ינגל הקטן הבא הזה, לעלייה ברמה או לניצחון. המשחק הזה הוא חוויה נהדרת במיוחד לילדים, הודות לאופיו הסלחני והמניע.

חדרי הכושר גם מהנים מאוד, גם אם הם יכולים להיות קצת קלים לשחקנים מנוסים יותר.לפני הקרב בפועל, אתה צריך להשלים אתגרי חדר כושר, שהם בעצם מיני-משחקים. אתה תמצא את עצמך עושה הרבה דברים מוזרים, מרעי כבשים ועד משחק גצ'פון, ואם אתה כמוני, תאהב את הטיפשות שבכל זה. זה מרגיש כאילו ראשי הכושר עצמם מנסים להכניס אותך לחדר הכושר ולתת לך לבלות.

The Wild Area: החידוש הגדול ביותר של פוקימון זה שנים

מחוץ לעיירות, יש את המסלולים, ויש את האזור הפראי. משחקי עולם פתוח היו פופולריים כבר שנים, אז Gamefreak ניסו את כוחם בקונספט על ידי הצגת חלקת אדמה גדולה שבה תוכלו לשוטט בחופשיות ולהיתקל בפוקימונים ברמות שונות. אהבתי לרוץ ברחבי האזור הפראי עם האופניים שלי, למרוץ כדי לראות כמה מהר אני יכול להסתובב סביבם, לאמץ את עיניי למצוא פוקימונים שעדיין לא נתקלתי בהם כדי למלא את הפוקדקס שלי.

עם זאת, למרות שזה היה מאוד כיף, זה התיישן די מהר. אני מעריץ ענק של משחקי RPG בעולם פתוח, כמו The Witcher 3 ו-Breath of the Wild, על החופש שהם מאפשרים לשחקן להכיר את העולם בקצב שלו.פראי זלדה הם כיתת אמן בסיפורים סביבתיים, כאשר הריסות ההירול מרמזות על העולם שהיה קיים לפני מאה שנים, כל בקתה נרקבת היא רמז לאורח החיים הישן של ההיליאנים, זורה, ריטו, גרודו וכדומה. הָלְאָה. אם אני מטפס על הרים, אולי אמצא דרקונים.

בינתיים, הנופים העצומים של המכשפה מציעים סיפור בכל פינה, כאשר כל נשמה בודדה שאתה נתקל ביער עשויה להציע מסע חדש שייתן לך הצצה אל משפחתם, הכפר שלהם, הפילוסופיות שלהם, הרגשות שלך. יש התקשרות רגשית שאתה מקבל מחקירת הממלכות הצפוניות, כמיהה לעזור למדוכאים פשוט על ידי הימצאות במקום הנכון בזמן הנכון.

כל קרב בחדר כושר נעשה קשה יותר בהדרגה, כאשר חדר הכושר ה-8 הוא שיא הקושי הודות לקרבות כפולים מעוגלים היטב.

איזו מוטיבציה יש לי לרכוב על האופניים שלי מחוץ למוטוסטוק או להמרלוק? תוך כמה שעות, אני יודע איפה כל עץ ברי.אני יודע איפה לגדל פוקימונים. אני יודע איפה למצוא את כל ציידי האוצרות. אני יוצא החוצה ומוצא פוקימונים חדשים. הכל באזור הפראי קיים כדי לשרת אותי, השחקן. אני אף פעם לא נתקל בפרטים קטנים שמרגישים כמו סוד משותף בין תושבי המשחק לביני.

גילוי ותהיות בצד, באזור הפרא יש פשיטות של Dynamax. בעיקרון, כמה פוקימונים מתחפרים במאורות ואתה יכול להילחם בהם בצורת הגיגאנטמקס שלהם. אתה מקבל הרבה דברים טובים ללחימה, כמו סוכריות ניסיון ומהלכים חדשים, ותוכל להילחם בפוקימון Gigantamax עם החברים שלך. הם יכולים להיות עד חמישה כוכבים בדרגת קושי, כאשר קשיים גדולים יותר מציעים תגמולים גדולים יותר. יש להם מכניקה ייחודית במקצת מקרבות פוקימונים רגילים, ולהביס יריבים קשים יותר דורש מיומנות ועבודת צוות.

מקוון ומרובה משתתפים: תוכן משחק מוגבר

למרות שכמה מעריצים ותיקים רצו לראות יותר תוכן משחק סופי מתוך Sword and Shield, עדיין יש הרבה כיף להנות עם החברים שלך באזור הפרא.פשיטות Dynamax נותנות לשחקנים הזדמנות מצוינת לפגוש שחקנים חדשים באינטרנט, לתפוס פוקימונים מדהימים ולהרגיש תחושת הישג כשהם מביסים פשיטה של חמישה כוכבים. אם תנסה לעשות סולו של חמישה כוכבים או פשיטה באירוע, תיסחף מהמאורה - אתה צריך את הכוח של הפוקימונים של החברים שלך כדי לשרוד, אבל זה עדיין מרגיש כמו קרב הוגן.

מגדל הקרב חזר עם תכונות מכניסות פוקימון קודמות, כמו קבוצות השכרה ומשחק מדורג. חשבתי שיריבי הבינה המלאכותית של מגדל הקרב היו קשים יותר מיריבי המשחק הראשיים, וזה היה כיף להעלות את הקושי עם שילובים חדשים של צוות. אתה תמיד יכול לשחק נגד אנשים אמיתיים באינטרנט גם בתפריט הראשי.

Pokedex: כמה מועדפים ישנים וכמה תוספות חדשות

יש לך פוקימון מועדף? אני מקווה שלא השקעת יותר מדי מאהבתך בזה, כי זה כנראה נעלם עבור חרב ומגן. בולבסאור, פסידאק וצ'רמנדר נעלמו כולם. יש בסך הכל 400 פוקימונים באוסף של הדור הזה, פחות ממחצית ממספר הפוקימונים בדור הקודם.

אם אתה מוכן לקבל את אובדן אהובי הילדות שלך, ייתכן שתמצא מועדפים חדשים בדור הזה. הרבה מהפוקימון החדשים מקסימים ומאוזנים היטב. Sirfetch'd הוא חביב המעריצים: ברווז נפוח ללא גבות מוכן להפיל את העולם עם כרישה לחרב. Wooloo הוא כדור הצמר הקטן והחמוד ביותר שאי פעם תשים עליו את עיניך. אם אי פעם רצית פיקאצ'ו גותי, אולי תאהב את Morpeko.

ה-DLC יחזיר כמה מועדפים ישנים, כמו גם יציג פוקימונים חדשים ואגדות.

Image
Image

ממשק משתמש: זהה לתמיד

למען האמת, ממשק המשתמש ב-Sword and Shield מרגיש כמו תמיד. אם שיחקת בעבר במשחק פוקימון מרכזי, תדע כיצד לנווט דרך Sword and Shield. אם לא שיחקת באף משחק פוקימון ראשי, תאסוף אותו מהר מספיק באמצעות העזרה הנרחבת של המשחק והפשטות המולדת שלו.

חרב ומגן אשמים בקצת החזקת יד, אבל זה צפוי ממשחק שמיועד לילדים (סליחה, מעריצים מבוגרים). במקום לשפוט את המשחק על כך שיש לו מדריכים, אני אשפוט אותו על איכות ההדרכות שלו.

המשחק מנסה ללמד אותך על המכניקה שלו לאורך כל מהלך המשחק. במקום לתת לך את כל המידע שאתה צריך בהתחלה, טיפים מתפתחים לאט כשאתה נתקל במכניקה חדשה במשחק שלך. בדרך כלל, זה מלמד אותך דרך קרב או על ידי מתן פריטים במתנה בזמנים מתאימים.

כדי ללמד אותך על אבנטים של Focus, למשל, אתה לומד עליהם על ידי מאבק במאמן עם אבנט Focus כדי שתוכל לחוות את מה שהוא עושה (הוא נותן לך את Focus Sash שלו אם תנצח בקרב). בעוד שההדרכות עשויות להיראות מטונפות לשחקנים מנוסים, הן רק לעתים רחוקות הרגישו חודרניות למשחק, והן היו דרך בלתי נשכחת ללמוד את המערכת עבור שחקנים חדשים.

גרפיקה: מקסים למרות קצוות מחוספסים

לפני שחרב ומגן יצאו, היו הרבה שמועות שהגרפיקה לא גמורה, לא מלוטשת או לא מסודרת אחרת. בעוד שלמשחקים אין את קליפת העץ הנראית הטובה ביותר בספריית הבורר (הכבוד הזה יזכה ל-The Legend of Zelda: Breath of the Wild), חרב ומגן מצליחים להיות מקסימים בכל זאת.

לרבות מהערים יש חזית לבנים עם פריסה המזכירה קמפוסים ישנים של אוניברסיטאות באנגלית, מה שמעניק למשחק תחושה מאוד רגועה ועממית. יש יותר וריאציה על המסלולים הפראיים והשטח הפתוח, שבו הדשא עומד גבוה, המים נראים רטובים והסולמות נראים יציבים (הם כל כך יציבים שהעולם קופא כשמטפסים עליהם!).

נהניתי מאוד מההליכה אל Ballonlea, במשולש Glimwood. זהו יער חשוך עמוס בפטריות מגודלות וזוהרות המספקות מחסה לפוקימון הפיות והרפאים הגחמני במסלול. אתה יכול להרגיש את הקסם קורן מכל פרט קטן באזור הזה, מהקוטג'ים המבעבעים של טיודור בבלונליאה ועד לנצנצים שייסחפו על פני המסך תוך כדי הליכה.

היכן ש-Game Freak באמת התעלה על עצמם היה בגרפיקה ובאנימציות בקרב הקרב ובחדר הכושר. תוך כדי קרב, המצלמה גוללת בעדינות וחותכת לזוויות שונות, כאילו הקרב היה לוחות של חוברת קומיקס, מה שמעניק לקרבות שכבה נוספת של הייפ ואדרנלין.בינתיים, קרבות חדר כושר מתקיימים באצטדיון ענק עם קהל גדול ומעודד. האופן שבו האורות מתלקחים על הבמה גורם לך להרגיש כאילו אתה מתמודד באליפות העולם (איך כולנו צריכים להרגיש כשאנחנו נלחמים בקרב בחדר כושר!).

Image
Image

הסגנון הקלאסי והמצויר של המשחק מתאים בצורה מושלמת לדגמים. המרקמים פשוטים, אבל נחמדים למראה. זה פשוט מרגיש נכון למשחק פוקימון. יש גם כמה נגיעות חדשות ומבורכות עם האנימציה. אם אתה רץ במעגל, הדמות שלך תסתובב. זה ממש חמוד.

האנימציה של המשחק היא אחת הנקודות החלשות של החוויה, למרבה הצער. זה בסך הכל מרגיש כאילו לאנימטורים נגמר הזמן במהלך הפיתוח, עם כמה מהלכי קרב, כמו בעיטה כפולה, מסומלים על ידי קפיצה קטנה שמרגישה כמו מציין מקום. למרבה המזל, יש כמה אבני חן: להקת הדגים של ווישיוואשי שמתאחדים ויוצרים מפלצת דגים; הכל על גרוקי; מודסדייל מעורר סערה עם בולדוז.והאנימציה הרעה האהובה עליי? כשהפוקימון האגדי פונה אל מולך, הם בעצם הולכים על ירח על קרוסלה.

האם נתקלתי בבאגים, תקלות או תכונות מוזרות אחרות במהלך המשחק שלי? לא מעט, למרבה הצער. טיפוס על סולמות גורם לעולם לקפוא. כניסה לאינטרנט באזור הפתוח מתורגם להרבה גמגום ופיגור. יש כמה מעללים ידועים לשמצה לנצל את הלוטו של פוקימון. אבל לא נתקלתי באף באגים שוברי משחקים, וזה היה מאוד כיף למרות חוסר הליטוש. מבחינה ויזואלית, זה עדיין המשחק המקסים ביותר שהיה אי פעם במשחק פוקימון.

הסגנון הקלאסי והמצויר של המשחק מתאים בצורה מושלמת לדגמים. המרקמים פשוטים, אבל נחמדים למראה. זה פשוט מרגיש נכון למשחק פוקימון.

מוזיקה ו-SFX: כמה מנגינות טריות

ובכן, התוצאה המוזיקלית בהחלט שייכת למשחק פוקימון, עם אותם ג'ינגלים מוכרים ששמענו מאז Red & Green. עם זאת בחשבון, התוצאה מרגישה רעננה ומבורכת ב-2019, עם שילוב מדהים של כלי תזמורת ונגיעות אלקטרוניות.הכל מרגיש במקומו הנכון, מהנושא של מרכז פוקימון ועד כלי הנחושת השמחים באזורי הפרא.

למשחק שאמור להתרחש בממלכה המאוחדת הבדיונית, התוצאה עשויה להשתמש בהשפעה בריטית, אירית וסקקוטית יותר, אבל זו עדיין האזנה מהנה. הערים מדגישות בצורה הטובה ביותר את שורשי המשחק הבריטיים, מהצ'מבלו המלכותי של המרלוק, מלטפים ועד ללחנים של מוטוסטוק, הפסקול יפה במיוחד, עדין בנוכחותו אך קסום כראוי לעיירה זוהרת.

ללא ספק, גולת הכותרת של הסאונד של המשחק הזה מתרחשת בקרבות בחדר הכושר. הבאזז האנרגטי של נושא חדר הכושר מתמזג בצורה מושלמת עם צליל ההמונים המריע, המשתנה בהתאם לשלב הקרב בו אתה נמצא כעת. התוצאה והקהל הופכים קדחתניים יותר ולא מאורגנים ככל שמתקרבים לנצח את מנהיג חדר כושר, ושכבת ההתרגשות הנוספת שמכסה קרבות Dynamax ממכרת.

הכישלון הגדול ביותר של פוקימון הוא שיש רק שמונה קרבות בחדר כושר, כי זה אומר שאני יכול לחוות את פסקול הקרב בחדר הכושר רק שמונה פעמים בכל משחק של Sword and Shield.

שורה התחתונה

תמורת $30, אתה יכול לקבל שני אזורים חדשים ו-200 פוקימונים חדשים בחרב ומגן. חבילת ההרחבה מכסה את שני המשחקים אם יש לך גם חרב וגם מגן. יש הרבה תוכן חדש ב-DLC, כולל אזורים פראיים חדשים לחקור, אבל אחרי הקליטה הבינונית של Sword and Shield ושלל הבאגים, אני לא בטוח שהתוכן החדש יציע את רמת הליטוש שחובבי פוקימון ביקשו, ובמיוחד לא רמת האיכות שבדרך כלל מגיעה עם כותרים הקשורים כל כך לחומרה של נינטנדו.

מחיר: זמן משחק קצר

זוהי הכניסה הראשונה לפוקימון שעלתה 60$ בהשקה, וזו גם כניסה עם אחד מזמן המשחק הקצר ביותר וחוסר רציני בליטוש למשחק AAA. תקבלו בין 20 ל-40 שעות מהסיפור הראשי, תלוי בנטייה שלכם לחפש משימות חיצוניות. אני לא חושב שזה יקר מדי עבור התוכן, מכיוון שזה עדיין משחק שיעסיק אותך לכמה שבועות, אבל אין ספק שמדובר בחבילה לא שלמה יותר מאשר, נגיד, פוקימון שמש וירח.

פוקימון: חרב/מגן נגד בוא נלך, פיקאצ'ו

אם אתה מחפש לקבל את אותה חווית משחק כמו Pokemon: Sword/Shield, האפשרות הטובה ביותר שלך היא בוא נלך, פיקאצ'ו! (הצג באמזון). זוהי קלאסיקה שהומצאה מחדש, הממוקמת באזור קאנטו עם מקורות 151 פוקימונים. זה בעצם גרסה מחודשת של Pokemon Yellow, אלא שהוא משלב את מכניקת הלכידה של Pokemon Go שבה הכל מבוסס על תזמון הזריקות שלך נכון. בעצם לא תיתקלו בקרבות אקראיים ב-Let's Go, Pikachu!, וגם לא תקבלו חידושים חדשים יותר כמו אזורי פרא.

המשחק גם עולה בדרך כלל $60 MSRP, אם כי מדי פעם תמצא אותו במבצע עבור $30-45, כך שברוב המקרים, עדיף לך לבחור חרב או מגן למרות הפגמים שלהם.

Pokemon Sword and Shield הוא הסחת דעת מהנה של משחק, אבל חוסר התוכן שלו בהשוואה לקודמים עלול לגרוע יותר מדי מהמעריצים של פעם. אם ההזדמנות לשחק פוקימון עם החברים שלך נשמעת לך מעולה, כדאי שתתן למשחק צ'אנס, אבל אם אתה מסוג האנשים שימצא את עצמך משקיע יותר בקמפיין לשחקן יחיד, לא תפספס הרבה אם לא תקלוט את זה.

מפרטים

  • שם המוצר Pokemon Sword / Pokemon Shield
  • מותג המוצר The Pokemon Company, Nintendo
  • מחיר $59.99
  • פלטפורמות זמינות Nintendo Switch
  • זמן משחק ממוצע לכל משחק 33 שעות

מוּמלָץ: