ברשת אלחוטית, ציוד דו-פס מסוגל לשדר באחד משני טווחי תדרים סטנדרטיים. רשתות Wi-Fi ביתיות מודרניות כוללות נתבי פס רחב דו-פס התומכים גם בערוצי 2.4 GHz וגם 5 GHz.
היתרונות של רשת אלחוטית דו-פסית
על ידי אספקת ממשקים אלחוטיים נפרדים לכל פס, נתבי דו-פס 802.11n ו-802.11ac מספקים גמישות מרבית בעת הגדרת רשת ביתית. חלק מהמכשירים הביתיים דורשים את התאימות מדור קודם וטווח אות גדול יותר ש-2.4 GHz מציע, בעוד שאחרים עשויים לדרוש את רוחב הפס הרשת הנוסף שמציע 5 GHz.
נתבי פס כפול מספקים חיבורים המיועדים לצרכים של כל אחד.רשתות Wi-Fi ביתיות רבות סובלות מהפרעות אלחוטיות הנובעות מהשכיחות של גאדג'טים צרכניים של 2.4 גיגה-הרץ, כמו טלפונים אלחוטיים, המשתמשים באפנון תדרים של Spread Spread Spectrum. זה המקום שבו האות קופץ סביב הספקטרום של 2.4 גיגה-הרץ במקום לשבת על ערוץ אחד.
תנורי מיקרוגל עלולים גם להפריע לאותות אלחוטיים עקב אותות הרדיו שהם 'דולפים' במהלך הפעולה. היכולת להשתמש ב-5 GHz בנתב מונעת את הבעיות הללו מכיוון שהטכנולוגיה תומכת ב-23 ערוצים שאינם חופפים.
נתבי Dual-band משלבים גם תצורות רדיו Multiple-In Multiple-Out. השילוב של מספר מכשירי רדיו ברצועה אחת עם תמיכה בפס כפול מספק ביצועים גבוהים יותר עבור רשתות ביתיות ממה שמציעים נתבים בפס יחיד.
היסטוריה של נתבים אלחוטיים דו-פסים
נתבי רשת ביתית מהדור הראשון שיוצרו בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 הכילו רדיו 802.11b Wi-Fi יחיד הפועל על פס 2.4 GHz. במקביל, מספר לא מבוטל של רשתות עסקיות תמכו במכשירי 802.11a (5 GHz).
החל מ-802.11n, תקני Wi-Fi כללו תמיכה בו-זמנית ב-Dual-band של 2.4 GHz ו-5 GHz כתכונה סטנדרטית. המשמעות של הכללה זו היא שכמעט כל נתב מודרני נחשב לנתב דו-פס.
נתבי ה-Wi-Fi הכפולים הראשונים נבנו כדי לתמוך ברשתות מעורבות עם לקוחות 802.11a ו-802.11b.
שורה התחתונה
בבתים שיש להם הרבה מכשירים אלחוטיים מתחרים, Google Wifi נחשב לאחת מבחירות הנתב המובילות. המערכת שלה מורכבת מעד ארבעה לוויינים, הנקראים נקודות Google Wifi, שכל אחת מהן מכסה 1,500 רגל מרובע עבור סך של עד 6,000 רגל מרובע של כיסוי שמיכה. הוא משתמש בטכנולוגיה ליצירת קרן, המנתבת אוטומטית מכשירים לאות החזק ביותר.
מתאמי Wi-Fi דו-פס
מתאמי רשת Wi-Fi כפולים מכילים גם מכשירי רדיו אלחוטיים של 2.4 גיגה-הרץ וגם של 5 ג'יגה-הרץ, בדומה לנתבים עם פס כפול.
בימים הראשונים של ה-Wi-Fi, כמה מתאמי Wi-Fi של מחשב נייד תמכו בשניהם ב-802.מכשירי רדיו 11a ו-802.11b/g כך שאדם יוכל לחבר את המחשב שלו לרשתות עסקיות במהלך יום העבודה ולרשתות ביתיות בלילות ובסופי שבוע. ניתן גם להגדיר מתאמי 802.11n ו-802.11ac חדשים יותר לשימוש בכל אחד מהפסים, אך לא בשניהם בו-זמנית.
טלפונים עם פס כפול
בדומה לציוד רשת אלחוטית דו-פס, חלק מהטלפונים הסלולריים משתמשים בשתי פסים או יותר לתקשורת סלולרית נפרדת מ-Wi-Fi. טלפונים עם פס כפול נוצרו כדי לתמוך בשירותי 3G GPRS או EDGE בתדרי רדיו של 0.85 GHz, 0.9 GHz או 1.9 GHz.
טלפונים תומכים לפעמים בטווחי תדרים סלולריים של תלת-פס או ארבע-פס כדי למקסם את התאימות עם סוגים שונים של רשתות טלפון, מה שמועיל בעת נדידה או נסיעה. מודמים סלולריים עוברים בין פסים שונים אך אינם תומכים בחיבורים דו-פסים בו זמנית.
