מזונות חשובים
- זיהוי פנים נמצא בשימוש נרחב הן במשטרה והן בחברות פרטיות.
- האיסור של פורטלנד עוצר את כל השימוש הממשלתי והפריסה הציבורית על ידי חברות פרטיות.
- המפתח לנצח את הטכנולוגיה הזו הוא להעלות את המודעות הציבורית.
פורטלנד אסרה זה עתה זיהוי פנים במטרה להגן על פרטיות אזרחיה, והוסיפה קנס יומי כבד אם עסקים או סוכנויות ממשלתיות ייתפסו באמצעות הטכנולוגיה.
זיהוי פנים בקנה מידה גדול כמו זה אינו כמו FaceID באייפון שלך. במקום זאת, זה יכול לשמש כדי לעקוב אחר מקום הימצאו שלך או לזהות גנבים שהורשעו בעבר לפני שהם אפילו מבצעים פשע חדש. זה אפילו יותר גרוע אם אתה לא לבן: ההכרה של אמזון, למשל, נוטה יותר לזהות אנשים כהי עור כמי שנעצרו בעבר על פשע. פלא שענקית הטכנולוגיה הוציאה 24,000 דולר בלובי נגד הצעת החוק?
"אני חושב שאנשים רבים כנראה לא מודעים לאמצעים הבלתי נאותים שננקטו על ידי סוכנויות ממשלתיות והקבלנים שלהן כדי לאבטח את המידע הרגיש במיוחד הזה", אמר מנהל שותף של Electronic Frontier Foundation (EFF) של ארגון הקהילה, נתן שירד Lifewire באמצעות דואר אלקטרוני. "רבים אינם מודעים לכך שקבלני [מכס והגנה על גבולות ארה"ב] לבדם אפשרו לסכן נתוני לוחיות רישוי ותמונת פנים של יותר מ-100,000 אנשים."
היכן משתמשים בזיהוי פנים?
לא רק משמר הגבול משתמש בטכנולוגיה של זיהוי פנים אוטומטי (AFR). הוא משמש גם בחנויות לזיהוי גנבי חנויות ידועים, בשדות תעופה כדי להפוך את בדיקת ההגירה והדרכונים לאוטומטיות, לבעלי כרטיסים עונתיים לדלג על התורים באירועי ספורט, לעקוב אחר השתתפות בבית הספר, ואפילו כדי למנוע גניבת נייר טואלט בחדרי שירותים ציבוריים בסין.
בבריטניה, שבה יש יותר מחלקה ההוגן של מצלמות מעקב (6 מיליון ב-2015), ניתן להשתמש בזיהוי פנים כדי לחפש אנשים ספציפיים על ידי סריקת כל פנים שעוברות את המצלמה.
מה דעתך על קלישאת סרטי המדע הבדיוני, שלטי חוצות שמזהים אותך וממקדים אליך מודעות? הכל אפשרי עכשיו, ויכול להפוך לדבר שבשגרה אלא אם כן החוק יתערב.
התעללות במערכות אלו מהווה סכנה ממשית. ברגע שזיהוי פנים ייפרס על ידי המשטרה בעיר, סביר להניח שההיקף יתרחב משם. אם שום דבר אחר, ניתן יהיה לעקוב אחריך אוטומטית בכל מקום שתלך, מה שאומר סוף לפרטיות.ואם מסדי הנתונים האלה יודלפו או נחטפו - כמו במקרה של המכס והגנת הגבולות בארה ב - המידע הזה יכול להימכר לכל אחד.
יש גם בעיה גדולה נוספת: נתונים ביומטריים גנובים. בניגוד לתעודת זהות כלשהי, או אפילו חתימה, שניתן לשנות כאשר מתפשרים, יש לך רק פנים אחד, ומערכת אחת של טביעות אצבע. ברגע שלשחקן גרוע יש כאלה, הוא יכול להתחזות אליך לנצח.
מה לגבי האיסורים?
האיסור של פורטלנד הולך רחוק יותר מרובם. זה לא רק אוסר על מחלקות הממשל המקומיות להשתמש בטכנולוגיה (המשטרה, למשל), היא גם מונעת מחברות פרטיות להשתמש בה במרחבים ציבוריים. משמעות הדבר היא שאין פרסום ממוקד, ואין ריצות קצה מהמשטרה על ידי קבלנות משנה של המעקב.
זה לא קורה בלי סוג הקהילה והסברה לעובדים שראינו במהלך השנה האחרונה.
האיסור אומר ש"תושבי פורטלנד ומבקרים צריכים ליהנות מגישה למרחבים ציבוריים עם הנחה סבירה של אנונימיות ופרטיות אישית", וקורא לגזענות המובנית לעתים קרובות במערכות אלו, באומרו: "שחורים, ילידים ואנשים קהילות של צבע היו נתונות למעקב יתר ולהשפעה שונה ומזיקה של שימוש לרעה במעקב."
איסור משמעותי נוסף נכנס לתוקף בוויילס, בריטניה. בית המשפט אסר על AFR כי החוק עדיין לא הדביק את המציאות.
"זה אומר שכל שימוש ב-AFR חייב להיעצר עד לביסוס בסיס משפטי מתאים", אמרה דראג' מאריי ממרכז זכויות האדם של אוניברסיטת אסקס, בריטניה ל-New Scientist.
לעומת זאת, איסורים בארה"ב נתמכו לעתים קרובות על ידי המשטרה. "ברבות מהערים בהן אומצו איסורים על שימוש ממשלתי במעקב פנים, הם נעשו בתמיכת מחלקות המשטרה המקומיות וסוכנויות אחרות", אומר נתן שירד מה-EFF. וזה תלוי בקבוצות לחירויות האזרח שמעלות את המודעות הציבורית.
הלחץ הזה אילץ גם חברות פרטיות לעמוד בתור. "בשנה האחרונה ראינו גם חברות כמו אמזון, יבמ ומיקרוסופט נוקטות בצעדים מהותיים כדי להעריך מחדש את המעורבות שלהן בפיתוח והפריסה של טכנולוגיות", אומר שירד."זה לא קורה בלי סוג של קהילה והסברה של עובדים שראינו במהלך השנה האחרונה."
המחאה והלחץ פועלים. אם אתה לא רוצה שהחיים שלך בעולם האמיתי יהיו במעקב מקיף כמו חייך המקוונים, אז זה לא מאוחר מדי. אנחנו רק צריכים להילחם בזה.
