מזונות חשובים
- מעריצים של משחקי RPG יפניים ישנים, במיוחד משחקי Final Fantasy המוקדמים, ימצאו הרבה מה לאהוב ב-Bravely Default II.
- עם זאת, כל מי שאינו אחד מאותם מעריצים, עלול להתקשות בכלל להיכנס.
- מהנה לשלוט במערכת הלחימה, עם מכונאי ייחודי המאפשר לך לבצע מספר פעולות בסיבוב, במחיר.
Bravely Default II מתחשב בקהל יעד ספציפי. אם הביטוי "RPG יפני חזרה לבסיס" מושך אותך, זו המלצה מוסמכת. אם לא, מאמר זה מהווה אזהרה.
אם אתה ילד משנות ה-90, כרונולוגית או לפי העדפה, ששקע הרבה זמן בקלאסיקות ז'אנר כמו Chrono Trigger ו-Final Fantasy III, אז Bravely Default II נוצר עבורך כמתנה על ידי האנשים שלך. גילוי נאות: זה אני. בדיוק תיארתי את עצמי.
לכל אחד אחר, במיוחד אם הם מעדיפים את הפנטזיה המודרנית שלהם עם קצת יותר אירוניה, יהיה קשה יותר להיכנס לזה. Bravely Default II סופג נוסטלגיה, הן כנקודת מכירה והן כנקודת כניסה. כמה אתה אוהב את זה עשוי להיות תלוי בכמה מהנוסטלגיה הזו יש לך.
לגלות איך לעשות גימיק של מערכת Brave/Default עושה הרבה כדי להחיות
קריסטלים, קסמים, מפלצות וחרבות
אתה משחק BD2 בתור סת', מלח ששרד מספינה טרופה ושוטף את חופי יבשת אקסיילנט. כ-10 דקות לאחר מכן, הוא מסתיים כאחד משלושת המלווים של גלוריה, הנסיכה האחרונה של אומה שנפלה, במסע שלה לשחזר ארבעה גבישי יסוד חסרים.
אם אתה חושב שזה נשמע כמו משחק Final Fantasy, זה בגלל שהוא בערך. Bravely Default המקורי התחיל כהמשך מתוכנן למשחק Final Fantasy ב-Nintendo DS, אך בסופו של דבר הפך לזיכיון ייחודי שנועד לשחקנים חדשים.
זה עדיין שמר על הרבה מהאלמנטים המסורתיים של משחק Final Fantasy, עם זאת, בניסיון ליצור את מה שהמפיק Tomoya Asano כינה, בראיון ל-Gamespot ב-2014, "חווית משחק נוחה".
הסיפור והעולם של BD2, כמו ה-BD הראשון, מסתמכים על הרבה מהאלמנטים המסורתיים של Final Fantasy בבת אחת ומשמיעים את כולם ישר לחלוטין, כמעט עד כדי פרודיה.
הכל כאן, מהשאיפה לשחזר את הקריסטלים ועד לקרב מבוסס תורות ועד לשיעורי הדמות המסחריים של FF. אפילו קוראים לך גיבור האור, תואר שחוזר כל הדרך ל-Final Fantasy המקורי ב-1987.
זה בהחלט מרגיש כמו התלהבות, אבל הייתי בדיוק במצב הרוח הנכון למשהו כזה. זה לא מסובך, עם נבלים ברורים וגיבורים הירואיים באמת. בדרך כלל, אני מעדיף נרטיבים שהם קצת פחות שחור-לבן מזה, אבל BD2 מתמודד עם זה מספיק טוב כדי שהשקעתי בכל זאת.
זה לגמרי רק אסקפיזם עירום, אבל אין בזה שום דבר רע. אני אוהב במיוחד איך סת' הוא בחור נחמד שמנסה כמיטב יכולתו, וזה מרגיש מרענן בצורה מוזרה בז'אנר שבו כולם מנסים לצאת מ-Cloud Strife במשך 24 שנים.
למרות שהמערכות אינן חדשות, ל-BD2 יש כמה תכונות נוספות שהופכות אותו להרבה פחות מתסכל מהמשחק בן ה-25 שהוא מבוסס עליו, כמו שמירות אוטומטיות והיכולת להריץ קדימה בזמן קרב.
התוצר הסופי מסתיים כאידיאל האפלטוני של ה-JRPG של שנות ה-90 בכלל, ושל Final Fantasy בפרט.
לא כל הדרך חזרה ליסודות
כותרת הסלט-מילה של המשחק היא רפרנס למכונאי המרכזי שלו, שעושה הרבה כדי להחיות מערכת לחימה אחרת מבוססת-תור סטנדרטית.
גם הדמויות שלך וגם האויבים שלך יכולים להשתמש בתור הקרב שלהם לברירת מחדל, מה שמעלה את ההגנה שלהם ומייצר נקודה אמיצה (BP). בתור הבא שלהם, אתה יכול להוציא BP כדי להעניק לדמות פעולה שנייה ברציפות. אתה גם יכול להוציא BP מקדימה, בתמורה לאיבוד מספר שווה של סיבובים לאחר מכן.
הדחיפה של Brave/Default מגדירה את הקרב של Bravely Default II. להפיק את המקסימום מה-BP שלך דורש סבלנות וראיית הנולד, מה שהופך אפילו מפגשים אקראיים פשוטים לאתגר עם הימור נמוך.
אני כבר יכול להגיד שזה אחד מהמשחקים שבהם אסיים עם ערימה ענקית של כל פריט במלאי שלי, כי אני אף פעם לא רוצה להשתמש באף אחד מהשיקויים המרפאים האלה או באת'רים האלה, אבל זה סיכון שאתה רץ עם משהו כמו Brave Points.
הטריק הוא להשתמש ב-BP שלך בצורה יעילה ככל האפשר, כדי לשמר או ליצור מחדש את המשאבים האחרים שלך, וזה שומר אותי משקיע אפילו בקרבות המפלצות הגבוהות ביותר.
לגלות איך לעשות גימיק של מערכת Brave/Default עושה הרבה כדי להחיות את הלחימה של BD2, וזו הסיבה העיקרית לבדוק את BD2.
אם אתה אוהב מערכת לחימה הניתנת להתאמה אישית רבה עם המון אפשרויות, BD2 מספק אותך יותר, במיוחד כשאתה מתחיל לפתוח משרות חדשות ומטורפות עבור הדמויות שלך.
עם זאת, אין ספק שזה נשען חזק מדי על נוסטלגיה. זה מתמקד בלייזר בלהיות ה-JRPG האולטימטיבי בסגנון שנות ה-90, אז אם יש לך היסטוריה עם תת-הז'אנר הזה, Bravely Default II לא יכול שלא למשוך אותך פנימה.
זו צלחת גדולה של אוכל מנחם לכל מי שגדל לשחק משחקים כמו זה, אבל קשה לדמיין את המשיכה למי שאין לו את החוויות האלה.
