מזונות חשובים
- אני אוהב את ה-iPad Air בגודל 11 אינץ' ואת ה-Windows Surface Pro 7, אבל מסיבות שונות מאוד.
- האייפד מנצח בגלל קלות השימוש והמקלדת הפנטסטית שלו.
- אני אוהב שאני יכול להריץ כמעט כל אפליקציית Windows על ה-Surface.
אני אוהב את Windows Surface Pro 7 שלי, אבל ה-iPad Air בגודל 11 אינץ' שלי מנצח בכל מה שנוגע לביצוע דברים.
מבחוץ, שני הטאבלטים נראים דומים מאוד. הם לוחות מלבניים, כסופים שגרמתי עם עטים ומקלדות, עיצובים ספורטיביים קשים והם קלים מספיק כדי שיהיה קל לנשיאה.זו לא החלטה קלה להגיע לאייפד - ל-Surface יש כל כך הרבה דברים שאני מעדיף אותו על ה-iPad במקרים מסוימים.
דגמים אלה הם בין ההיברידיות האחרונות של הטאבלטים שהוציאו מיקרוסופט ואפל, והם מייצגים שתי פילוסופיות עיצוב שונות.
The Surface Kickstand הוא מבריק
כשאתה צולל לעומק, ה-Surface מתחיל להיראות מושך יותר. אני אוהב את הסטנד הייחודי שמעמיד אותו בדיוק בזווית הנכונה, ואביזר המקלדת האופציונלי מושלם לגודלו.
יש גם את העניין של מערכות ההפעלה Windows מול Mac. אני אגנוסטיק לפלטפורמה, אבל אני נוטה להעדיף מחשבי מקינטוש מכיוון שהשילוב ההדוק של חומרה ותוכנה אומר שדברים פשוט עובדים. הורדת עדכונים היא פשוט הרבה פחות טרחה ב-Mac. הם קורים בשקט ברקע מבלי להפריע לי בעבודה.
עם Windows, כל הזמן אומרים לי שאני צריך לעדכן את ה-Surface שלי מסיבה קריטית כלשהי.לפעמים נראה שה-Surface אפילו מפעיל את עצמו מחדש ועובר תהליך אתחול ארוך. אני בטוח שיש דרך לשנות את ההגדרה הזו, אבל האפשרויות של Windows הן בלגן כל כך מבלבל שלא טרחתי להבין איך.
אבל Windows עדיין יעיל יותר לעבודה אם תתעלם מכמה מהפרעות הבלתי נמנעות. אני מוצא את מערכת הקבצים אינטואיטיבית יותר, ו-Word ב-Windows מציעה אינספור קיצורי דרך קטנים שמקלים על הכתיבה. התפריטים ההקשריים ב-Word, למשל, מאפשרים לי להעתיק ולהדביק בקלות טקסט תוך הסרת עיצוב מטריד בלחיצה אחת. ב-Mac, עליך לנווט אל סרגל החלון ולמצוא "הדבק והתאמה בסגנון." זה דבר קטן, ללא ספק, אבל לעשות זאת מספר פעמים ביום עלולה להפריע לזרימת העבודה.
ל-Surface יש כל כך הרבה דברים בשבילו שאני מעדיף אותו על ה-iPad במקרים מסוימים.
בינתיים, ב-Surface Pro שלי, אני אוהב שהעט שלו כולל כפתור בצד שניתן להתאים אישית להפעלת אפליקציות. זה נוח לפתוח את אפליקציית Windows Journal כשאני רוצה לרשום כמה הערות במהירות.
כחובב גאדג'טים, פשוט יש עוד הרבה מה להתעסק ב-Surface מנקודת מבט של חומרה.
האייפד יעיל, אבל משעמם
האייפד הוא מכשיר נפלא, כמובן, אבל העיצוב שלו מרגיש כמעט מצומצם מדי בשלב זה. אפילו בלי כפתור בית, האייפד הוא רק לוח מונוליטי. אני רוצה עוד כמה לחצנים להתאמה אישית.
אבל אי אפשר להכחיש שהאייפד עובד לא משנה מה תזרקו עליו. מערכת ההפעלה היציבה פירושה שלעולם לא אצטרך לדאוג לגבי תוכנות זדוניות או קריסות מוזרות באמצע סשן עבודה.
האייפד מנצח גם בכל הנוגע לאביזרים חיוניים. עד כמה שאני מעריץ את הסטיילוס והמקלדת של Surface, האייפד מנצח אותם. מקלדת הקסם שלי לאייפד היא מכשיר טרנספורמטיבי המאפשר לי לעבוד ולשחק מתי שאני רוצה. לעומת זאת, מקלדת ה-Surface קצת מסובכת להתמודד איתה. זה כל הזמן מתנתק כשאני הכי פחות מצפה לזה והמעמד על ה-Surface חסר תועלת כשמדובר בהקלדה בשכיבה.
למרות הפגמים שלו, עם זאת, אני פשוט לא יכול לצאת מה-Surface. אני אוהב את זה שאני יכול להריץ כמעט כל אפליקציית Windows על ה-Surface. ולמרות שהאייפד מציע מיליוני אפליקציות באיכות גבוהה, הוא מרגיש מגביל. בסופו של דבר, ה-Surface הוא מכשיר מרגש יותר, למרות שהוא אולי לא מעשי כמו האייפד.
טוב שיש לי את שניהם.
