בעת קניות של טלוויזיה, תצוגה או קולנוע ביתי, ייתכן שנתקלת במונחים FHD ו-UHD, לעתים קרובות לצד מספרים כמו 720p, 1080i ו-1080p. אל תתנו לעיניים שלכם לזגוג כי ההגדרות הללו חשובות, ומשפיעות גם על המחיר וגם על האיכות של התצוגה. סקרנו את שניהם כדי לעזור לך לבחור את הבחירה הטובה ביותר לצרכי הבידור שלך.
ממצאים כלליים
- רזולוציית 1080p Full High Definition.
- 1, 920 x 1, 080 פיקסלים.
- מבדיל בין רזולוציות בחדות גבוהה (HD), הכוללת גם רזולוציות 720p (1280 x 720) וגם 1080i (1920×1080 שלובים).
- בניגוד ל-1080i, בעל אותה רזולוציית פיקסלים, FHD (1080p) משתמש בסריקה פרוגרסיבית, שהיא טובה יותר לתנועה ולתוכן שזז במהירות.
- נפוץ לטלוויזיות קטנות.
- כולל רזולוציות 4K UHD ו-8K UHD.
- 4K UHD: 3, 840 x 2, 160 פיקסלים.
- 8K UHD: 7680 x 4320 פיקסלים.
- טכנית, 4K UHD אינו רזולוציית 4K, אבל זה מספיק קרוב. (רזולוציית 4K היא 4096 x 2160.)
- 4K UHD כולל פי ארבעה פיקסלים מאשר, או פי שניים מהרזולוציה של FHD. משתמש בתצוגת סריקה מתקדמת לעיבוד תנועה מדויק.
- נפוץ לטלוויזיות גדולות.
לפי כל המדדים, UHD מספק תמונה באיכות גבוהה יותר ברזולוציה גבוהה יותר מאשר FHD (1080p). הפשרה היא ש-UHD עולה יותר. אם אתה מודאג יותר מהתקציב שלך מאשר ברזולוציה, FHD מציע חווית צפייה בסדר גמור. UHD (4K) מעלה מעט את החוויה הזו, במיוחד במסכים גדולים יותר.
טלוויזיה 1080p היא טלוויזיית FHD. FHD מייצג Full HD או Full High Definition ומתייחס לרזולוציית וידאו של 1080p, שהיא 1, 920 פיקסלים עמודות על 1, 080 פיקסלים שורות. זה שווה ל-2, 073, 600 פיקסלים בסך הכל או בערך 2 מגה-פיקסל. ה-"p" ב-1080p מתייחס לסריקה מתקדמת, כלומר כל שורת פיקסלים נסרקת בסדר עוקב. זה שונה מ-interlaced, כמו ב-1080i, שסורק שורות פיקסלים בסדר חלופי, מה שעלול לגרום לטשטוש תנועה.
UHD מייצג Ultra HD או Ultra High Definition. לפעמים זה מכונה 4K, אם כי רזולוציית UHD אינה בהכרח רזולוציית 4K.שני סוגים נפוצים של UHD הם 4K UHD ו-8K UHD. שניהם צגים בסריקה מתקדמת, אבל 4K UHD נפוץ יותר ובמחיר סביר יותר. רזולוציית 4K UHD היא 3, 840 x 2160, מה שמשתווה ל-8, 294, 400 פיקסלים, או כ-8 מגה פיקסל. הרזולוציה עבור 8K UHD היא 7680 × 4320 פיקסלים או כ-33 מגה פיקסל.
4K הוא ליתר דיוק 4096 x 2160 פיקסלים, שהוא מעט רחב יותר באותו גובה. המספר הכולל של פיקסלים הוא 8, 847, 360. תקן זה משמש בקולנוע מסחרי.
UHD כולל פי ארבעה פיקסלים (או פי שניים מהעמודות והשורות) מ-FHD. כלומר, ארבע תמונות FHD יכולות להתאים לחלל של תמונת UHD אחת, מה שמכפיל את הרזולוציה הכוללת.
טלוויזיות UHD משתמשות בעיקר בטכנולוגיות LCD (כולל LED/LCD ו-QLED) או OLED. למרות ש-UHD מבוסס על רזולוציה, יצרניות טלוויזיות הוסיפו כמה יכולות, כגון HDR וטווח צבעים רחב, כדי לספק אגרוף חזותי גדול יותר מאשר רזולוציה משופרת תעשה לבד.
זמינות תוכן: FHD לעומת UHD
- דיסק Blu-ray: תוכן Blu-ray הוא 1080p.
- תוכן הזרמת: לרוב שירותי הסטרימינג כמו Netflix והולו יש תוכניות שונות בהתאם לאיכות הרזולוציה שאתה רוצה.
- טלוויזיות ותצוגות: רוב הטלוויזיות, הצגים והמסכים מיוצרים היום - כולל חלק מהזולים הזולים - עם רזולוציית 1080p.
- מצלמות דיגיטליות: רוב המצלמות - כולל ללא מראה, DSLR ומצלמות רשת, כמו גם מצלמות מובנות למחשב נייד וסמארטפון - מציעות 1080p ומעלה.
- קונסולות משחקי וידאו: רוב קונסולות משחקי הווידאו תומכות ב-FHD אך תוכן יוקרתי ממשחקים המוצגים ברזולוציות נמוכות יותר.
-
מכשירים ניידים: לחלק מהטלפונים החכמים המתקדמים ולמכשירי טאבלט רבים יש רזולוציה מלאה של 1080p.
- UHD תקליטור Blu-ray: כדי לצפות בתוכן 4K Blu-ray, אתה צריך נגן UHD Blu-ray ודיסקים.
- שירותי כבלים ולוויין: Comcast ו-Altice הם שירותי הכבלים היחידים שמציעים תוכן UHD, אך המבחר מוגבל. עבור רשתות לווין, תוכן UHD מוגבל אך זמין גם דרך הטלוויזיה הישירה וגם דרך Dish Network.
- הזרמת UHD: Netflix, Vudu ו-Amazon Prime Video מציעים תוכן UHD. שירותים אלה זמינים במכשירי סטרימינג כמו Roku Stick, Amazon Fire TV, Apple TV ו-Google Chromecast, כמו גם בטלוויזיות UHD חכמות נבחרות. נדרשת מהירות אינטרנט של 15 עד 25mbps לצפייה יציבה.
כדי לצפות בתוכן ב-FHD, אתה צריך את כל הפלטפורמות והחיבורים בשרשרת האספקה כדי לתמוך ב-FHD. אותו דבר לגבי UHD. זה אומר שהטלוויזיה, התוכן, כבל ה-HDMI, מהירות החיבור ומכשיר הסטרימינג או נגן המדיה כולם צריכים להיות תואמי UHD.
רוב תכני השידור והטלוויזיה בכבלים אינם זמינים ב-1080p/FHD או 4K/UHD. רוב התחנות וספקי הכבלים משדרים ב-720p או 1080i HD. תקן השידור של הדור הבא (ATSC 3.0) מבטיח לספק שידורים באוויר ברזולוציית 4K, כמו גם HD ו-SD.
טלוויזיית Full HD יכולה להציג אותות ברזולוציה נמוכה יותר באמצעות העלאת קנה מידה או עיבוד וידאו. שינוי קנה מידה אינו זהה ל-FHD אמיתי, אך מספק תמונה טובה יותר. איכות העלאה משתנה לפי מותג ודגם וזמינה גם בטלוויזיות וגם בקונסולות משחקי וידאו.
FHD לעומת UHD: באיזה סוג של כבלים וחיבורים ניתן להשתמש?
- כבל HDMI מהיר.
- Component Video (מוגבל לרזולוציית SD לאחר 2011).
- USB.
- Ethernet.
- Wi-Fi.
- Chromecast/Amazon Fire TV Stick.
- כבל HDMI מהיר.
- USB.
- Ethernet.
- Wi-Fi. (דורש מהירויות מהירות.)
- Chromecast/Amazon Fire TV Stick. (דורש מהירויות מהירות.)
בין אם חוטי או אלחוטי, אותות וידאו דורשים חיבורים מתאימים כדי לספק תוכן בפורמט הטבעי שלהם. לרוב הצגים יש שורה של אפשרויות קישוריות אחרות.
חיבורים קוויים
HDMI: HDMI הוא החיבור החוטי הסטנדרטי עבור התקני מקור FHD ו-UHD. ישנם ארבעה סוגים של כבלי HDMI, אבל עבור FHD ו-UHD, אתה צריך אחד שסומן במהירות גבוהה.כבלי HDMI מהירים נושאים תוכן FHD ו-UHD ועובדים עם נגני Blu-ray ו-Ultra HD Blu-ray, רוב סטרימרי המדיה, קופסאות כבלים ולוויין, קונסולות משחקי וידאו, מחשבים ומחשבים ניידים.
התקני מקור עם חיבורי Display Port, DVI או VGA יכולים להיות מחוברים לכניסות HDMI של טלוויזיית FHD או UHD באמצעות מתאמים או כבלי מתאם. נדיר למצוא טלוויזיה עם חיבור DisplayPort, אבל ייתכן שתמצא חיבורי DVI או VGA בחלק בטלוויזיות FHD ו-UHD ישנות יותר.
וידאו מרוכב: התקני מקור אנלוגיים - כגון מכשירי וידאו, מקלטי DVD, מצלמות וידיאו אנלוגיות ונגני DVD ללא יציאות HDMI - יכולים להיות מחוברים לרוב טלוויזיות ה-FHD וה-UHD באמצעות חיבור וידאו מורכב, אך האותות מצטמצמים ל- הגדרה סטנדרטית (480i). חיבורי וידאו מרוכבים אינם יכולים להעביר אותות וידאו אנלוגיים או דיגיטליים HD.
Component Video: חיבור זה משתמש בשלושה מחברי RCA עם קצוות אדומים, ירוקים וכחולים. חיבורי וידאו רכיבים פותחו להעברת רזולוציות של עד 1080p. עם זאת, מאז 2011, הם מוגבלים להגדרה סטנדרטית (SD).
USB: טלוויזיות FHD ו-UHD רבות מספקות לפחות יציאת USB אחת. טלוויזיות מסוימות עשויות לכלול את זה רק לשימוש בשירות. עם זאת, רובם מאפשרים השמעה של תמונות סטילס, וידאו וקובצי אודיו באמצעות כונני פלאש תוספים.
כמה טלוויזיות FHD ו-UHD חכמות מאפשרות חיבור של מקלדת או עכבר USB כדי לנווט בתפריטים, מה שמקל על גלישה באפליקציות או הזנת אישורי התחברות.
Ethernet: זמין בחלק מהטלוויזיות החכמות FHD או UHD, Ethernet (המכונה LAN) מאפשר לך לחבר את הטלוויזיה לרשת באמצעות נתב. לאחר חיבור לאינטרנט, הטלוויזיה יכולה להתקין עדכוני קושחה, לנגן מדיה דיגיטלית ולהזרים סרטים ותוכניות טלוויזיה.
חיבורים אלחוטיים
Wi-Fi: רוב טלוויזיות ה-FHD וה-UHD החכמות מציעות קישוריות Wi-Fi. עבור הזרמת תוכן UHD, ככל שהשירות מהיר יותר, כך ייטב. מהירויות החיבור אינן עולות בקנה אחד עם Wi-Fi מאשר עם Ethernet. לכן, אלא אם כן יש חיבור מהיר מאוד, תוכן UHD עשוי להזרים ברזולוציות נמוכות יותר.חיבורים איטיים במיוחד יכולים להפחית גם תוכן FHD.
שיקוף/יציאת מסך: מכשירי שיקוף מסך כמו Chromecast ו-Amazon Fire TV Stick מעבירים תוכן מסך מסמארטפון, טאבלט או מחשב. בדיוק כמו בפלטפורמות אחרות, תזדקק למכשיר הליהוק ולתוכן הסטרימינג כדי לתמוך ברזולוציה הרצויה. מכיוון שמכשירי ליהוק עובדים על Wi-Fi, נדרשות מהירויות מספיקות כדי להציג תוכן ברזולוציה גבוהה.
FHD לעומת UHD: The Bottom Line
UHD הוא הקרם של הייצור בכל הנוגע לאיכות תמונה, ויותר ויותר תוכן וטכנולוגיה יתוקננו ל-UHD בשנים הקרובות. עם זאת, FHD היא עדיין חווית צפייה באיכות גבוהה, כזו שאנשים רבים מוצאים אותה יוצאת דופן. אם אתה מחליט בין השניים, זכור את הדברים הבאים:
- נדיר למצוא טלוויזיית FHD בגודל מסך גדול מ-49 אינץ' או טלוויזיית UHD עם מסך קטן מ-40 אינץ'. מדוד את הטלוויזיה שלך כדי לוודא שהגודל שתבחר מתאים לסביבת הצפייה שלך.
- ודא שיש לך גישה לתוכן שמצויד לצפייה ב-FHD או UHD. זה כולל חיבורי HDMI, חבילות כבלים או לוויין, שירותי סטרימינג, תקני Blu-ray ומהירויות אינטרנט.
- וודא שטלוויזיה FHD או UHD מספקת את החיבורים הדרושים למכשירים אחרים שאתה מתכוון לחבר, כגון אנטנות, נגני דיסקים, התקני סטרימינג וקונסולות משחקי וידאו.
- טלוויזיות FHD ו-UHD מגיעות בטווח מחירים מכמה מאות דולרים ועד כמה אלפים. המחיר משתנה בהתאם לגודל המסך אך גם מציג טכנולוגיה, רזולוציה ותכונות חכמות.
